(ה) מותר הקטרת מה היו עושין בה? מפרישין ממנה שכר האמנין, ומחללין אותה על שכר האמנין, ונותנין אותה לאמנין בשכרן, וחוזרין ולוקחין אותה מתרומה חדשה .אם בא החדש בזמנו, לוקחין אותה מתרומה חדשה. ואם לאו, מן הישנה.
(ו) המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות הצבור, ינתנו לאמנין בשכרן, דברי רבי עקיבא. אמר לו בן עזאי, אינה היא המדה, אלא מפרישין מהן שכר האמנין, ומחללין אותן על מעות האמנין, ונותנין אותן לאמנין בשכרן, וחוזרין ולוקחין אותן מתרומה חדשה
.
(ז) המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לגבי המזבח, זכרים ונקבות, רבי אליעזר אומר, זכרים ימכרו לצרכי עולות, ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים, ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית. רבי יהושע אומר, זכרים עצמן יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים, ויביא בדמיהן עולות, ושאר נכסים יפלו לבדק הבית. רבי עקיבא אומר, רואה אני את דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע, שרבי אליעזר השוה את מדתו, ורבי יהושע חלק. אמר רבי פפיס, שמעתי כדברי שניהן, שהמקדיש בפרוש, כדברי רבי אליעזר. והמקדיש סתם, כדברי רבי יהושע.
(ח) המקדיש נכסים והיו בהן דברים ראויין על גבי המזבח, יינות, שמנים ועופות, רבי אלעזר אומר, ימכרו לצרכי אותו המין ויביא בדמיהן עולות, ושאר נכסים יפלו לבדק הבית.
(5) What was done with the surplus of the incense? They set aside the wages of the artisans from it, and deconsecrated [its value] onto [coins for] the wages for the artisans, and would give it to the artisans as their wages, and they would then purchase it [incense] with the new appropriation funds. If the month [of Nisan] came at its expected time [Adar 30], they would purchase it from the new appropriation funds. If not, from the old.
(6) [If] one consecrates his property to the Temple, if there are among it objects that are fit for public sacrifices, they should be given to the temple craftsmen as their payment: these are the words of Rabbi Akiva. Ben Azzai said to him, this is not the proper way; rather they set aside from them the workers wages and then deconsecrates them onto the workers' money. They were given to the workers as their salary, and then repurchased using the new appropriation funds.
(7) [If] one consecrates his property to the Temple, and there is among it an animal suitable to go onto the altar, male or female, Rabbi Eliezer says: males should be sold for use as olot [burnt-offerings], and the females for use as shelamim [peace-offerings], and the proceeds together with the rest of the possessions should go for the upkeep of the Temple. Rabbi Yehoshua says: the males should be brought themselves as burnt-offerings, and the females should be sold for use as peace-offerings, and the other possessions should go to the upkeep of the Temple. Rabbi Akiva says, I agree with the opinion of Rabbi Eliezer, above the opinion of Rabbi Yehoshua, because Rabbi Eliezer applied a uniform rule, while Rabbi Yehoshua differentiates. Rabbi Papyas says: I have learned that both opinions are correct: that for one who dedicates each item explicitly, we follow the opinion of Rabbi Eliezer, but for one who did not dedicate each item explicitly, we follow the opinion of Rabbi Yehoshua.
(8) [If] one consecrates his property to the Temple and among them are items fit for the altar: wine, oil, and birds, Rabbi Eliezer says, these items should be sold for their usual [Temple] use, and the proceeds go to purchase burnt-offerings, and the rest of the possessions go to the upkeep of the Temple.