(ח) אין אוגדין את הלולב אלא במינו, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: אפלו במשיחה. אמר רבי מאיר: מעשה באנשי ירושלים, שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב. אמרו לו: במינו היו אוגדין אותו מלמטה.
(ט) והיכן היו מנענעין, בהודו לה' תחלה וסוף, ובאנא ה' הושיעה נא, דברי בית הלל. ובית שמאי אומרים: אף באנא ה' הצליחה נא. אמר רבי עקיבא: צופה הייתי ברבן גמליאל וברבי יהושע, שכל העם היו מנענעים את לולביהן, והן לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא. מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב לטול, לכשיכנס לביתו יטול על שלחנו. לא נטל שחרית, יטול בין הערבים, שכל היום כשר ללולב.
(י) מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו, עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהי לו מארה. אם היה גדול מקרא אותו, עונה אחריו הללויה.
(יא) מקום שנהגו לכפול - יכפול. לפשוט - יפשוט.לברך (אחריו) - יברך (אחריו), הכל כמנהג המדינה. הלוקח לולב מחברו בשביעית, נותן לו אתרוג במתנה, לפי שאין רשאי ללקחו בשביעית.
(8) A lulav must only be bound together with [a binding made of] its own species, according to Rabbi Yehudah; Rabbi Meir says: even with a cord. Rabbi Meir said, "It happened that the people of Jerusalem would bind together their lulavim with bands of gold." They [the Sages] replied to him, "They would bind it together with [a binding of] its own species underneath."
(9) And when would they shake it?" At [the verse of the Hallel], "Offer thanks to Hashem..." at the beginning and the ending, and at the verse, "We beseech you, Hashem, bring redemption, please," according to Beit Hillel. And Beit Shammai say: additionally [it would be shaken] at, "We beseech you, Hashem, bring prosperity, please." Rabbi Akiva said: I would observe Rabban Gamaliel and Rabbi Yehoshua, that the entire nation would shake they lulavim [at these verses], and they only shook at, "We beseech you, Hashem, bring redemption, please." One who is on the road and does not have in his possession a lulav to take, when he enters his home he must take it at his table. One who did not take it in the morning, must take it in the evening, as the entire day is valid for [the taking of] the lulav.
(10) One for whom a slave, or a woman, or a minor were reading [the Hallel] for them, he must repeat what they say after them, and it shall be a curse upon him. If an adult was reading for him, he repeats after him, "Halleluyah."
(11) At a place where it was the custom to double [the verses, i.e. to read verses of the Hallel twice], one should double; [where it was the custom] to recite them simply [once, without repetition], one should recite them simply simply; to bless afterwards, one should bless afterwards: everything in accordance with the custom of the country. If one purchases a lulav [along with the other species] from his fellow during the Sabbatical [year], he [the vendor] is to give him a citron as a gift, for one is not permitted to purchase it during the Sabbatical.