Zipporah and Being Righteous

ByLiz Levin

The Women of Passover

סוטה י״א ב

בִּפְרִיכָה דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם

Sotah 11b

Rav Avira taught: In the merit of the righteous women that were in that generation, the Jewish people were redeemed from Egypt.

שמות ב׳:ט״ז-כ״ב

(טז) וּלְכֹהֵ֥ן מִדְיָ֖ן שֶׁ֣בַע בָּנ֑וֹת וַתָּבֹ֣אנָה וַתִּדְלֶ֗נָה וַתְּמַלֶּ֙אנָה֙ אֶת־הָ֣רְהָטִ֔ים לְהַשְׁק֖וֹת צֹ֥אן אֲבִיהֶֽן׃ (יז) וַיָּבֹ֥אוּ הָרֹעִ֖ים וַיְגָרְשׁ֑וּם וַיָּ֤קׇם מֹשֶׁה֙ וַיּ֣וֹשִׁעָ֔ן וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־צֹאנָֽם׃ (יח) וַתָּבֹ֕אנָה אֶל־רְעוּאֵ֖ל אֲבִיהֶ֑ן וַיֹּ֕אמֶר מַדּ֛וּעַ מִהַרְתֶּ֥ן בֹּ֖א הַיּֽוֹם׃ (יט) וַתֹּאמַ֕רְןָ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י הִצִּילָ֖נוּ מִיַּ֣ד הָרֹעִ֑ים וְגַם־דָּלֹ֤ה דָלָה֙ לָ֔נוּ וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־הַצֹּֽאן׃ (כ) וַיֹּ֥אמֶר אֶל־בְּנֹתָ֖יו וְאַיּ֑וֹ לָ֤מָּה זֶּה֙ עֲזַבְתֶּ֣ן אֶת־הָאִ֔ישׁ קִרְאֶ֥ן ל֖וֹ וְיֹ֥אכַל לָֽחֶם׃ (כא) וַיּ֥וֹאֶל מֹשֶׁ֖ה לָשֶׁ֣בֶת אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיִּתֵּ֛ן אֶת־צִפֹּרָ֥ה בִתּ֖וֹ לְמֹשֶֽׁה׃ (כב) וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ גֵּרְשֹׁ֑ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נׇכְרִיָּֽה׃ {פ}

Exodus 2:16-22

(16) Now the priest of Midian had seven daughters. They came to draw water, and filled the troughs to water their father’s flock; (17) but shepherds came and drove them off. Moses rose to their defense, and he watered their flock. (18) When they returned to their father Reuel, he said, “How is it that you have come back so soon today?” (19) They answered, “An Egyptian rescued us from the shepherds; he even drew water for us and watered the flock.” (20) He said to his daughters, “Where is he then? Why did you leave the man? Ask him in to break bread.” (21) Moses consented to stay with the man, and he gave Moses his daughter Zipporah as wife. (22) She bore a son whom he named Gershom, for he said, “I have been a stranger in a foreign land.”

אור החיים על שמות ב׳:כ״א:א׳

את צפרה בתו למשה. טעם שכפל הזכרת שמו ולא הספיק לומר ויתן לו את וגו', יכוין הכתוב להודיע כי. היא בת זוגו, ותיבת למשה הוא דברי הכתוב שאומר כי צפורה למשה היא למנה בת זוגו:

Or HaChaim on Exodus 2:21:1

ויתן את צפורה בתו למשה. He gave his daughter Tziporah to Moses. The reason the Torah repeats Moses' name in this verse, when it could have simply written: "he gave her to him," is that Tziporah was the divinely appointed wife for Moses, his בת זוג.

חזקוני, שמות ב׳:כ״א:א׳

ויתן את צפרה למה נקרא שמה צפורה, שרצתה כצפור לקרוא למשה ד״‎א היתה יפה ומאירה כבוקר דמתרגמינן צפרא, ואומר ״‎באה הצפירה״‎ (יחזקאל ז,ז), ״‎ויצפור מהר גלעד״‎ (שופטים ז,ג).

Chizkuni, Exodus 2:21:1

ויתן את צפורה בתו למשה, “He gave his daughter Tzipporah to Moses (as a wife.)” What is the significance of the name “Tzipporah?” She had run towards Moses like a bird (צפור) An alternate interpretation: she was beautiful as the morning at the time of sunrise. She lit up the atmosphere in the morning. The Aramaic word צפרא means: “morning;” it is used to describe how welcome the morning is. Our author quotes Ezekiel 7,7 “the day is near,” as well as Judges 7,3: as a bird flies from Mount Gilad,” to support his point.

פרקי דרבי אליעזר מ׳:ג׳

כשבא משה לתוך ביתו, נכנס לגן ביתו של יתרו וראה את המטה וקרא את האותות אשר עליו ושלף ידו ולקחו וראה יתרו למשה ואמר זה עתיד לגאול את ישראל ממצרים לפיכך נתן לו את צפורה בתו לאשה, שנ' ויואל משה לשבת את האיש.

Pirkei DeRabbi Eliezer 40:3

When Moses came to his house he went into the garden of Jethro's house, and saw the rod and read the letters which were upon it, and he put forth his hand and took it. Jethro watched || Moses, and said: This one in the future will redeem Israel from Egypt. Therefore he gave him Zipporah his daughter to wife, as it is said, "And Moses was content to dwell with the man; and he gave Moses Zipporah, his daughter" (Ex. 2:21).

שמות ד׳:י״ח-כ״ח

(יח) וַיֵּ֨לֶךְ מֹשֶׁ֜ה וַיָּ֣שָׁב ׀ אֶל־יֶ֣תֶר חֹֽתְנ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֵ֣לְכָה נָּ֗א וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־אַחַ֣י אֲשֶׁר־בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶרְאֶ֖ה הַעוֹדָ֣ם חַיִּ֑ים וַיֹּ֧אמֶר יִתְר֛וֹ לְמֹשֶׁ֖ה לֵ֥ךְ לְשָׁלֽוֹם׃ (יט) וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־מֵ֙תוּ֙ כָּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ (כ) וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה אֶת־אִשְׁתּ֣וֹ וְאֶת־בָּנָ֗יו וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל־הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שָׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־מַטֵּ֥ה הָאֱלֹקִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃ (כא) וַיֹּ֣אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה֒ בְּלֶכְתְּךָ֙ לָשׁ֣וּב מִצְרַ֔יְמָה רְאֵ֗ה כָּל־הַמֹּֽפְתִים֙ אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בְיָדֶ֔ךָ וַעֲשִׂיתָ֖ם לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַאֲנִי֙ אֲחַזֵּ֣ק אֶת־לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א יְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ (כב) וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה' בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ (כג) וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יךָ שַׁלַּ֤ח אֶת־בְּנִי֙ וְיַֽעַבְדֵ֔נִי וַתְּמָאֵ֖ן לְשַׁלְּח֑וֹ הִנֵּה֙ אָנֹכִ֣י הֹרֵ֔ג אֶת־בִּנְךָ֖ בְּכֹרֶֽךָ׃ (כד) וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ ה' וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ׃ (כה) וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי׃ (כו) וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת׃ (פ) (כז) וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹקִ֖ים וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃ (כח) וַיַּגֵּ֤ד מֹשֶׁה֙ לְאַֽהֲרֹ֔ן אֵ֛ת כָּל־דִּבְרֵ֥י ה' אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֑וֹ וְאֵ֥ת כָּל־הָאֹתֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽהוּ׃

Exodus 4:18-28

(18) Moses went back to his father-in-law Yeter and said to him, “Let me go back to my kinsmen in Egypt and see how they are faring.” And Yitro said to Moses, “Go in peace.” (19) Ad-nai said to Moses in Midian, “Go back to Egypt, for all the men who sought to kill you are dead.” (20) So Moses took his wife and sons, mounted them on a donkey, and went back to the land of Egypt; and Moses took the rod of God with him. (21) And Ad-nai said to Moses, “When you return to Egypt, see that you perform before Pharaoh all the marvels that I have put within your power. I, however, will stiffen his heart so that he will not let the people go. (22) Then you shall say to Pharaoh, ‘Thus said Ad-nai: Israel is My first-born son. (23) I say to you, “Let My son go, that he may worship Me,” yet you refuse to let him go. Now I will slay your first-born son.’” (24) And it was, on the way to the inn, Ad-nai encountered him and sought to kill him. (25) So Tzipporah took a flint and cut off her son’s foreskin, and touched his legs with it, saying, “You are truly a bridegroom of blood to me!” (26) And he withdrew from him, she added, “A bridegroom of blood because of the circumcision.” (27) Ad-nai said to Aaron, “Go to meet Moshe in the wilderness.” He went and met him at the mountain of God, and he kissed him. (28) Moshe told Aaron all the words of Ad-nai, that He had sent him, and all the signs about which He had instructed him.

רש"י על שמות ד׳:כ״ו:ב׳

אמרה חתן דמים למולת. חֲתָנִי הָיָה נִרְצָח עַל דְּבַר הַמִּילָה:

Rashi on Exodus 4:26:2

אמרה חתן דמים למלות SHE SAID “BRIDEGROOM OF BLOOD BECAUSE OF THE CIRCUMCISION” — my bridegroom was on the point of being killed on account of the circumcision.

רש"י על שמות ד׳:כ״ו:ג׳

למולת. עַל דְּבַר הַמּוּלוֹת. שֵׁם דָּבָר הוּא, וְהַלָּמֶ"ד מְשַׁמֶּשֶׁת בִּלְשׁוֹן עַל, כְּמוֹ "וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות י"ד), וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם דָּמִים עַל דַּם הַמִּילָה:

Rashi on Exodus 4:26:3

למלות means on account of (ל) the circumcision (מולות). The word מולות it a noun, and the ל prefixed it used in the tense of על, “on account of”, just as in (Exodus 14:3) “And Pharaoh will say regarding the children (לבני) of Israel”. Onkelos, however, translated the word דמים as having reference to the blood of the circumcision (whilst, according to Rashi, it refers to the blood of Moses which was about to be shed).

נדרים ל״ב א:ג׳

דָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר בִּיזְנָא בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִן הַמִּילָה בָּאוּ אַף וְחֵימָה וּבְלָעוּהוּ וְלֹא שִׁיְּירוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא רַגְלָיו מִיָּד וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עׇרְלַת בְּנָהּ מִיָּד וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ

Nedarim 32a:3

Rabbi Yehuda bar Bizna taught: At the time that Moses our teacher was negligent about the circumcision, the destructive angels named Af, meaning anger, and Ḥeima, meaning wrath, came and swallowed him, and only his legs were left outside. Immediately, “Zipporah took a flint, and cut off the foreskin of her son” (Exodus 4:25), and immediately “He let him alone” (Exodus 4:26).

תרגום ירושלמי, שמות ד׳:כ״ו

וְכַד אַרְפֵּי מְחַבְּלָא מִינֵיהּ בְּכֵן שַׁבְּחַת צִפּוֹרָה וַאֲמַרַת מַה חָבִיב הוּא דַם גְזֵירָתָא דִי יִשֵׁזֵיב לַחֲתָנָא מִן יְדוֹי דְמַלְאָךְ מוֹתָא:

Targum Jerusalem, Exodus 4:26

And when the Destroyer had ceased from him, Zipporah gave thanks and said, How lovely is the blood of this circumcision which hath saved my husband from the hand of the angel of death !

ספר הישר (מדרש), ספר שמות מ״ב

ויתקבצו אחרי כן בעם רב, וישלחו אל בני מעון אחיהם לעזרם להילחם את הדר מלך אדום. וישמע הדר את הדבר אשר עשו בני מואב, ויירא מאוד מפניהם ויחדל להילחם איתם. בימים ההם לקח משה בן עמרם במדין את ציפורה בת רעואל המדיני לאישה. ותלך ציפורה בדרכי נשי בני יעקב, לא חסרה דבר מצדקת שרה רבקה רחל ולאה. ותהר ציפורה ותלד בן ויקרא את שמו גרשום, כי אמר גר הייתי בארץ נוכריה. רק לא מל את בשר עורלתו, בגזרת רעואל חותנו. ותהר עוד ותלד בן וימל את בשר עורלתו, ויקרא את שמו אליעזר. כי אמר משה כי אלוקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה. ופרעה מלך מצרים החזיק העבודה מרוד על בני ישראל בימים ההם, ויוסף להכביד עולו על בני ישראל. ויצו ויעבירו קול במצרים לאמור לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבון הלבנים, והם ילכו וקוששו להם תבן מאשר ימצאו. וגם את מתכונת הלבנים אשר יעשו ליום יתנו לא יגרעו מהם דבר, כי נרפים הם בעבודתם. וישמעו בני ישראל את הדבר הזה, ויתאבלו ויאנחו ויצעקו אל ה׳ ממר נפשם. וישמע ה׳ את צעקת בני ישראל, וירא את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם. ויקנא ה׳ על עמו ועל נחלתו וישמע את קולם ויאמר להוציאם מעוני מצרים, לתת להם ארץ כנען לאחוזה. ובימים ההם ומשה היה רועה את צאן רעואל המדיני חותנו אחרי מדבר סין, והמטה אשר לקח מאת חותנו בידו. ויהי היום ויברח למשה גדי עזים מן הצאן, וירדוף משה אחריו ויבוא עד הר האלוקים חורבה. ויהי בבואו חורבה וירא אליו ה׳ שם בסנה, וירא את הסנה בוער באש רק האש לא שלטה בסנה לשורפו. ויתמה משה מן המראה הזה מדוע לא יבער הסנה, ויגש לראות את הדבר הנורא הזה. ויקרא ה׳ אל משה מתוך האש, ויצוהו לרדת מצרימה אל פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל מעבודתו. ויאמר ה׳ אל משה, לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך, ודיברת אל פרעה לשלח את ישראל מארצו. ויורהו ה׳ לעשות אותות ומופתים במצרים לעיני פרעה ולעיני עבדיו, למען יאמינו כי שלח אותו ה׳. וישמע משה לכל אשר ציוהו ה׳ וישב אל חותנו ויגד לו הדבר, ויאמר לו יתרו לך לשלום.

Sefer HaYashar (midrash), Book of Exodus 42

And Zipporah walked in the way of the women of Jacob; she never failed in the least from the ‎righteousness of Sarah, Rebekah, Rachel and Leah. And Zipporah conceived and bare a son, ‎and he called his name Gershom, for he said: I have been a stranger in a strange land. But ‎Moses did not circumcise him, at the command of Reuel, his father-in-law. And she conceived ‎again and bare a son, whom he did circumcise, and he called his name Eliezer, saying: The God ‎of my father was my helper, and he delivered me from the sword of Pharaoh. And Pharaoh, ‎the king of Egypt, continued to increase the labor of the children of Israel, and to make his ‎yoke heavier upon them in those days, and he ordered it to be proclaimed throughout all ‎Egypt, saying: Ye shall no more give the people straw to make brick, as hereto fore; let them ‎go and gather straw for themselves. And the tale of bricks which they did make heretofore, ye ‎shall lay upon them; ye shall not diminish aught thereof, for they are negligent in their work. ‎And when the children of Israel heard this, they mourned and sighed, and they cried unto the ‎Lord in the bitterness of their souls. And the Lord became jealous of his people and of his ‎inheritance, and he heard their voice, and he decided to bring them forth from the affliction of ‎Egypt, and to give unto them the land of Canaan for a possession. And in those days Moses ‎was feeding the sheep of his father-in-law, Reuel, the Midianite, beyond the wilder ness of ‎Zin, and the rod which he took from his father in-law he had with him. And one day a kid of the ‎goats ran astray from the flock, and Moses searched for it and pursued it, until he came to the ‎mountain of God, to Horeb. And when he came to Horeb the Lord appeared unto him in the ‎bush, and he saw the bush burning with fire, but the fire could not prevail over the bush to ‎consume it. And Moses was greatly astonished at the sight, and he wondered why the bush ‎was not consumed; and he drew nigh to examine that awful thing. And the Lord called unto ‎Moses from the midst of the fire, and he commanded him to go down to Pharaoh, king of ‎Egypt, to release the children of Israel from bondage. And the Lord said unto Moses: Go thou ‎and return to Egypt, for all those men are dead who sought thy life, and speak unto Pharaoh, ‎that he send forth the children of Israel from his land. And the Lord showed unto him how to ‎perform signs and wonders in Egypt before the eyes of Pharaoh and his servants, so that they ‎might believe that the Lord had sent him; and Moses hearkened to all that the Lord ‎commanded unto him, and Moses returned to his father in-law and informed him of this thing, ‎and Yitro said: Go in peace.‎

שמות י״ח:א׳-ח׳

(א) וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹקִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא ה' אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ (ב) וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃ (ג) וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃ (ד) וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹקֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃ (ה) וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹקִֽים׃ (ו) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃ (ז) וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃ (ח) וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה ה' לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל־הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם ה'׃

Exodus 18:1-8

(1) Jethro priest of Midian, Moses’ father-in-law, heard all that God had done for Moses and for Israel His people, how the LORD had brought Israel out from Egypt. (2) So Jethro, Moses’ father-in-law, took Zipporah, Moses’ wife, after she had been sent home, (3) and her two sons—of whom one was named Gershom, that is to say, “I have been a stranger in a foreign land”; (4) and the other was named Eliezer, meaning, “The God of my father was my help, and He delivered me from the sword of Pharaoh.” (5) Jethro, Moshe's father-in-law, brought his sons and his wife to Moshe in the wilderness, where he was encamped at the mountain of God. (6) He sent word to Moses, “I, your father-in-law Jethro, am coming to you, with your wife and her two sons.” (7) Moses went out to meet his father-in-law; he bowed low and kissed him; each asked after the other’s welfare, and they went into the tent. (8) Moses then recounted to his father-in-law everything that the LORD had done to Pharaoh and to the Egyptians for Israel’s sake, all the hardships that had befallen them on the way, and how the LORD had delivered them.

ספורנו על שמות י״ח:ב׳:א׳

אחר שלוחיה אחר ששלחה אליו לדעת איזה מקום מנוחתו, והודיע שלא ינוח עד הר האלקים ששם יעבדוהו, כמו שיעד באמרו תעבדון את האלקים על ההר הזה...

Sforno on Exodus 18:2:1

אחר שלוחיה. After she (Tzipporah) had sent a message to him to find out where they were encamped. Moses had informed her that the Israelites would not stop anywhere for any length of time until they would reach the mountain of God, Mount Chorev, where they would serve the Lord. She must have known about this as Moses must have told her of God’s prediction (in Exodus 3:12) that once out of Egypt the Jewish people would serve the Lord there at that mountain...

מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דַעֲמָלֵק ג׳:ט״ו-ט״ז

ויקח יתרו חותן משה את צפורה אשת משה אחר שלוחיה. רבי יהושע אומר, אחר שנפטרה ממנו בגט. נאמר כאן שלוח ונאמר להלן שילוח, מה שלוח האמור להלן גט, אף כאן גט. ר' אלעזר המודעי אומר, מאחר שנפטרה ממנו במאמר, שבשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה, לך הוצא את עמי בני ישראל ממצרים, שנאמר (שמות ג) ועתה לכה ואשלחך אל פרעה, באותה שעה נטל אשתו ושני בניו והיה מוליכם למצרים, שנ' (שמות ד׳:כ׳) ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב ארצה מצרים. באותה שעה נאמר לאהרן, (שם) לך לקראת משה. יצא לקראת משה וחבקו ונשקו. א"ל משה היכן היית כל השנים הללו, אמר לו במדין. א"ל מה טף ונשים אלו עמך, אמר לו אשתי ובני. אמר לו, ולאן אתה מוליכם, אמר לו למצרים; א"ל על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם באלו. באותה שעה אמר לצפורה, לכי לבית אביך. ובאותה שעה הלכה לבית אביה ונטלה שני בניה, לכך נאמר אחר שלוחיה.

Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Amalek 3:15-16

"And Yithro, Moses' father-in-law, took Tzipporah, Moses' wife, after she had been sent": R. Yehoshua says: after she had parted from him with a divorce (a "get"). It is written here "sending," and elsewhere (Devarim 24:1) "sending." Just as there, with a get, so, here, with a get. R. Elazar says: after she parted from him with a ma'amar (i.e., by word of mouth). For when the L rd said to Moses: Go and take My people, the children of Israel, out of Egypt, viz. (Exodus 3:10) "Go and I will send you to Pharaoh, etc.", he took his wife and his two sons and brought them to Egypt, as it is written (Ibid. 4:20) "and Moses took his wife and his sons, and he rode them on the ass, and he returned to the land of Egypt." At that time He said to Aaron: Go to meet Moses. He went out to meet him and embraced him and kissed him. Aaron: Moses, where were you all these years? Moses: In Midian. Aaron: Who are these women and little ones with you? Moses: My wife and my sons. Aaron: Where are you taking them? Moses: To Egypt. Aaron: We are afflicted with the first ones, and now shall we be afflicted with these, too? At that time he said to Tzipporah: Go to your father's house. At that time she went to her father's house, taking her two sons — wherefore, "after she had been sent."

First explorations - the Mekhilta and Shemot Rabbah

מכילתא י״ח:ג׳:א׳

(ג) ואת שני בניה וגו' נכריה, ר' יהושע אומר, ארץ נכריה היתה לו ודאי. ר' אלעזר המודעי אומר, בארץ נכריה [נכר יה]. אמר משה, הואיל וכל העולם עובדי עבודה זרה, אני אעבוד למי שאמר והיה העולם. שבשעה שאמר משה ליתרו, תן לי צפורה בתך לאשה, אמר לו יתרו, קבל עליך דבר זה שאומר לך ואני נותנה לך לאשה, אמר לו מהו, אמר לו בן שיהיה לך תחלה יהיה לעבודה זרה, מכאן ואילך לשם שמים, וקבל עליו. אמר לו השבע לי, וישבע לו, שנ' (שם ב) ויואל משה. אין אלה אלא לשון שבועה שנ' (שמו"א יד) ויואל שאול את העם לאמר, וכתיב (מל"ב ה כג) ויאמר נעמן הואל וקח ככרים. לפיכך הקדים המלאך להרוג את משה, מיד ותקח צפורה צר ותכרות את ערלת בנה וגו' וירף וגו'. ר' אלעזר בן עזריה אומר, מאוסה ערלה שנתגנו בה רשעים, שנ' (ירמיה ט) כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב. ר' ישמעאל אומר, גדולה מילה ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה. ר' יוסי הגלילי אומר, גדולה מילה שדוחה את השבת החמורה שחייבין עליה כרת. ר' יהושע בן קרחא אומר, גדולה מילה שלא נתלה למשה עליה מלא שעה. ר' נחמיה אומר, גדולה מילה שדוחה את הנגעים. רבי אומר, גדולה מילה שכל זכיותיו של משה לא עמדו לו בשעת דחקו, כשאמר לו המקום לך הוצא את עמי בני ישראל ממצרים, ועל שנתעצל במילה שעה אחת, בקש המלאך להרגו, שנ' ויהי בדרך במלון. ר' יוסי אומר, חס ושלום לאותו צדיק שנתעצל במילה שעה אחת, אלא אמר, ימול ויצא הרי סכנת נפשות, ישהה וימול, המקום אמר לו לך והוציא את עמי ישראל ממצרים; אלא על שנתרשל בלינה קודם המילה, לכך בקש המקום להרגו, שנ' ויהי בדרך במלון וגו'. ר' שמעון בן גמליאל אומר, לא בקש המלאך להרוג את משה אלא לתינוק, שנאמר כי חתן דמים אתה לי, אמרת צא וראה מי קרוי חתן, תינוק או משה, הוי אומר תינוק.

Mekhilta 18:3:1

(3) (Exodus 18:3) "and her two sons … in a foreign land": R. Yehoshua says "foreign": as stated (i.e., literally). R. Elazar Hamoda'i says: in a land of foreign (gods, i.e., idolatry); Moses said: Since the whole world serves idolatry, I will serve Him who spoke and brought the (whole) world into being. But when Moses said to Yitro: 'Give me your daughter Tzipporah as a wife' Yitro answered: 'If you do what I ask of you, I will give her to you as a wife'. Moses: 'What do you ask?' Yitro: 'Your first son must serve idolatry. All others will be for (G-d) in heaven.' Moses accepted. Yitro: Swear. And he swore, as it is written (Exodus 2:21) "Vayoel Moses, etc.", this being an expression for swearing, as in (I Samuel 14:24) "Vayoel Saul the people" (in context: "And Saul beswore the people.") And it is written (II Kings 5:3) "Hoel (in context: "Swear") and take two talents, etc." Therefore, the angel came forward to kill Moses (viz. Exodus 4:24), whereupon (Ibid. 25) "Tzipporah took a flint and cut off the foreskin of her son … (26) "And he (the angel) let go of him." R. Elazar b. Azaryah says: Repulsive is the foreskin, by which the wicked are demeaned, viz. (Jeremiah 9:25) "for all the nations are uncircumcised, and all the house of Israel is uncircumcised of heart." R. Yishmael says: Great is circumcision over which thirteen covenants was made. R. Yossi Haglili says: Great is circumcision, which overrides the Sabbath, which is liable to kareth (cutting-off). R. Yehoshua b. Korcha says: Great is circumcision, laxity in which did not permit all of Moses' merits to protect him for even a short time. R. Nechemiah says: Great is circumcision, which overrides plague-spots (viz. Devarim 24:8). Rabbi [Yehudah Hanasi] says: Great is circumcision, all of Moses' merits not standing for him in his duress. When the L-rd told him "Take out My people, the children of Israel from the land of Egypt," because he was lax for a short time in (the) circumcision (of his son), the angel sought to kill him, viz. (Exodus 4:24) "and he was on the way in the lodging, etc." R. Yossi says: G-d forbid that that tzadik should be lax in circumcision for even a short while, but Moses thought: Circumcising him (his son) and journey (to Egypt) — that would involve a risk of life (for the child.) Shall he wait and circumcise — the L-rd has said to him: "Go and take My people Israel out of Egypt." But (his lapse was that) he preoccupied himself with his lodging before circumcising, wherefore the L-rd sought to kill him, viz.: "And he was on the way in the lodging, etc." R. Shimon b. Gamliel says: The angel did not seek to kill Moses, but the child, viz. (Ibid. 25) "for you are a groom of blood to me." Who is called a "groom" (in this context), the child or Moses? The child.

במדבר י״ב:א׳

(א) וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃

Numbers 12:1

(1) Miriam and Aaron spoke against Moses because of the Cushite woman he had married: “He married a Cushite woman!”