(ב) וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב וכו' ופירש"י וארא אל האבות והנה דברי רש"י אלו אין להם שום ביאור מה רוצה רש"י בזה וי"ל לפע"ד אשר חנני ה' ברחמיו וברו"ח כי זה וודאי ואמיתית כי התורה ניתנה בלא נקודות והטעם הוא כי יש ע' אנפין לאוריית' ונדרשת התורה בנקודות השייך לענין הדרוש פנים מפנים שונים ויוכל לנקוד התורה בכל נקודות שרוצים שיעלה יפה ענין הדרוש ויש לזה רמז מה שנזכר בתיקונים בענין פתח אליהו וכו' מלכות פה ותורה שבע"פ קרינין לה וידוע שמלכות הוי"ה שלה בלי ניקוד והיינו כי מלכות הוא סוד תורה שבע"פ וא"א להיות בניקוד כי ע' פנים לתורה וצריך לדרוש פעם בניקוד זה פעם בניקוד אחר לפי ענין הדרוש והנה ידוע אברהם היה מדת החסד שהוא אל ויעקב היה בו ג"כ מדת החסד שהוא אל כמ"ש ויקרא לו אל אלהי ישראל ופרש"י אלהי ישראל קראו ליעקב אל וכו' עי"ש וזה י"ל שמרמז וארא אל "וארא מספר יצחק "אל בצירי שהוא חסד הם האבות כי אל הם אברהם ויעקב שהם בחי' אל כנ"ל ויצחק שלא היה בחי' אל וארא מרמז עליו שהוא מספר יצחק נמצא בתיבת וארא אל כלולים האבות והוא שפירש"י אל האבות שבתיבות אלו נכללו האבות והבן:
(א) שאלת ממני אודיעך דעתי למה אין כותבין הנקודה בספר תורה כיון שהכל נתן למרע"ה בסיני וגם הטעמים היו ראוים שיכתבו אותם כדי שיקרא הקורא קריאה ישרה בלי שבוש שהרי גם הטעמים מבארים טעם הכתובים לפעמים:
(ב) תשובה שאלתך זו תלויה במה ששאלו המלאכים להקב"ה כשעלה מרע"ה לקבל את התורה. אמרו מלאכי השרת מה לילוד אשה בינינו אמר להם הקב"ה לקבל תורה בא אמרו לו תנה לנו והיינו דכתיב אשר תנה הודך על השמים [וכו']. אמר להם משה תורה מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף וכו' רציחה יש ביניכם וניאוף יש ביניכם תורה למה לכם והודו ואמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ. ויש להקשות וכי המלאכים לא היו יודעים התשובה זו אלא מאי אית לך למימר שהם היו קורין בתורה קריאה אחרת רוחנית בלא פיסוק תיבות על דרך שמותיו של הקב"ה וכן ארז"ל כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה והודיעם הקב"ה שיש לתורה קריאה אחרת גשמות על דרך פיסוק תיבות בענייני בני אדם בטומאה וטהרה ואיסור והיתר ופטור וחייב וכן כל שאר דיניה.
ואחר שידעת זה תבין שאלתך כי צוה האל יתעלה שיכתבו את התורה בלא נקודות וטעמים כאשר היתה באמנה אתו יתברך כדי שיהיו בה שתי קריאות רוחנית וגשמית כדי שמי שיכול להשיג ישיג.
וכן אמרו יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. ומסר הנקודות והטעמים כשאר תורה שבעל פה שהיא פירוש לתורה שבכתב כן הנקודות והטעמים הם פירוש לתורה שבכתב.
והדבר ידוע כי האותיות בלא נקודות וטעמים יש בהם משמעיות הרבה וצירופים שונים וקריאות הפכיות ולנן לא ניתנו הנקודות והטעמים ליכתב בס"ת ויכתבו בחומשים משום עת לעשות לה' כדי שלא תשתכח תורת הקריאה כשאר תורה שבעל פה.
ובמה שכתבתי לך תוכל לתרץ כמה ספיקות אחרות כגון מה ששאלו הראשונים למה לא נכתב תורה שבעל פה או למה נכתבו קצת ספורים שנראה לכאורה שאין בהם צורך וכמה גופי תורה נרמזו ברמז כל שהוא אלא שיש לך להאמין שאין לך (אלא) אפי' תיבה קטנה שאין בה סודות עמוקות וצירופים שלא נשיגם אנחנו ואין לך בתורה. אפי' אות אחת ללא צורך ולא לתפארת הקריאה ולא בפה רפה כלשון ישמעאל כאשר חשבו רבים ושים תמיד כלל זה נגד עיניך ותצליח ואני ערב. והנראה לע"ד כתבתי:
(ג) מה שמצאתי כתוב בגליון וז"ל מצאתי לאחד מן הראשונים ולא ידעתי שמו דע כי מפני שהנקוד הוא צורה ונשמה לאותיות לפיכך לא נעשה הס"ת נקוד לפי שהוא כולל כל הפנים וכל הדרכים העמוקים וכולם נדרשים בכל אות ואות פנים לפנים מפנים ותעלומות לפנים מתעלומות ואין לך גבול ידוע אצלנו ואמרו תהום אומר לא בי היא ואם ננקד הס"ת היה לו גבול ושיעור כדמיון החומר שהגיעה לו צורה ידועה ולא היה אפשר לו להיות נדרש כי אם לפי הניקוד המסויים באותה תיבה אבל מפני שס"ת בלול ומובלל בכל מיני שלימות ובכל מלה ומלה נתלים בה תלי תלים לא נעשה מנוקדים כדי שיהיה נדרש בכל מיני שלימות ולפיכך אמרו אל תקרי כך אלא כך ואלו היה מסויים לא נוכל לומר כך והנה חכמים ז"ל נתעוררו בכמה מקומות לזה על צד הדרש המעולה ויתד תהיה לך על אזנך אל תיקרי אזנך אלא אזניך מלמד שכשישמע אדם דבר מגונה יתן אצבעו בתוך אזנו ובמקום הזה העירו אותנו על סוד טעם היות הס"ת בלתי נקוד ונתנו לפתאים במדרש פסוק זה לחם סובין ולחכמים נתנו בזה לחם אבירים והכל מתוך פשטיה דקרא וכל התורה נוהגת על דרך זה ולפיכך אחז"ל שבעים פנים לתורה והבן. עכ"ל:
לדוד אמת תורת השלמים סימן כב אות יג
ס"ת אינו מנוקד כדי שיוכל האדם לדרוש מה שירצה כי האותיות כשאינם מנוקדות סובלות כמה כונות ומתחלקות לכמה ניצוצות ומפני זה נצטוינו שלא לנקוד ס"ת כי משמעות כל מלה לפי הנקוד ואין משמעותה עם הנקוד כי אם ענין אחד ובלי נקוד יוכל האדם להבין כמה עניינים נפלאים רבים ונכבדים והבן זה כי תצטרך זה בהרבה מקומות, הרב מהר"א הכהן בקונט' הנז' משם רבינו בחיי.
וכתב הוא ז"ל דיש לומר טעם אחר דרומז על התורה דהיתה לפני הקדוש ברוך הוא קודם נתינתה לתחתונים שהיו מספר אותיותיה לפניו ואינה עשויה תיבות כמו עתה והטעם לסדרה כפי מה שיתנהג העולם ולפי חטא אדה"ר סידר האותיות שלפניו בתיבות מספרות ענין מיתה ויבום וכיוצא ואם לא היה חוטא שלא היה מיתה היה מסדר האותיות בתיבות מספרות ענין אחר ולכן אין בס"ת לא נקודות ולא פסיק פסוקים ולא טעמים רמז לתורה כמה שהיתה בתחילה תל של אותיות בלתי מסודרות ותכלית כוונתו ית' כי כשיבא מלך המשיח ובלע המות לנצח אין שייך מיתה וטומאת מת וכל כי הני מילי ואז הקדוש ברוך הוא יפסיק תיבות של ס"ת ויחבר אות תיבה זו בתיבה זו לחבר תיבות שיובן ענין אחר וזהו תורה חדשה מאתי תצא והלא התורה נצחי אלא שהס"ת יהיה אז כעכשיו והקב"ה ילמדנו לקרותו על סדר שיעור האותיות שיחבר זו עם זו שיהיה תיבה אחת וילמדנו חילוק וחיבור התיבות עכ"ל הרב מהר"א הכהן בקיצור הס':
ואני בעניי אומר כי מ"ש שהתורה היתה תל אותיות אם לא נמצא ברז"ל לדעתי הקצרה אינו אלא שכל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא והיו אותיות אלו כתובות בצירוף שמותיו יתברך. והחטא גרם שנכתבו אותם אותיות בתיבות אלו ועמ"ש אני בעניי בקונטריס צוארי שלל בהפטרת בראשית ועמ"ש מ"ז הרב החסיד ז"ל בהקדמת ספר חסד לאברהם ואין כאן מקום להאריך בזה ועמ"ש רבי' האר"י ז"ל בסוד טנת"א ודו"ק: