How New Literary Methods are Revolutionizing Mishnah Study: The Case of the First Chapter of Kiddushin

משנה א

  • האשה

    • נקנית בשלש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים.

      • נקנית בכסף בשטר ובביאה.

        • בכסף:

          • בית שמאי אומרים בדינר ובשוה דינר ובית הלל אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה.

          • וכמה היא פרוטה? אחד משמנה באיסר האיטלקי.

    • וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל

  • היבמה

    • נקנית בביאה

    • וקונה את עצמה בחליצה ובמיתת היבם:

משנה ב

  • עבד עברי

    • נקנה בכסף ובשטר

    • וקונה את עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף

  • יתירה עליו אמה העבריה

    • שקונה את עצמה בסימנין

  • הנרצע

    • נקנה ברציעה

    • וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון:

משנה ג

  • עבד כנעני

    • נקנה בכסף ובשטר ובחזקה

    • וקונה את עצמו

      • בכסף על ידי אחרים ובשטר על ידי עצמו דברי רבי מאיר

      • וחכמים אומרים בכסף על ידי עצמו ובשטר על ידי אחרים

        • ובלבד שיהא הכסף משל אחרים:

משנה ד

  • בהמה גסה

    • נקנית במסירה

  • והדקה

    • בהגבהה דברי ר' מאיר ור' אליעזר

    • וחכמים אומרים בהמה דקה נקנית במשיכה:

משנה ה

  • נכסים שיש להם אחריות

    • נקנין בכסף ובשטר ובחזקה

  • ושאין להם אחריות

    • אין נקנין אלא במשיכה

  • נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות

    • בכסף ובשטר ובחזקה

  • וזוקקין נכסים שאין להם אחריות את הנכסים שיש להם אחריות לישבע עליהן:

משנה ו

  • כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו

    • כיצד? החליף שור בפרה או חמור בשור כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו

  • רשות הגבוה בכסף ורשות ההדיוט בחזקה

    • אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט:

משנה ז

  • כל מצות הבן על האב

    • אנשים חייבין ונשים פטורות

  • וכל מצות האב על הבן אחד

    • אנשים ואחד נשים חייבין

  • וכל מצות עשה שהזמן גרמה

    • אנשים חייבין ונשים פטורות

  • וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה

    • אחד אנשים ואחד נשים חייבין

  • וכל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמה בין שלא הזמן גרמה

    • אחד אנשים ואחד נשים חייבין

    • חוץ מבל תשחית ובל תקיף ובל תטמא למתים:

משנה ח

  • הסמיכות והתנופות וההגשות והקמיצות וההקטרות והמליקות וההזאות והקבלות

    • נוהגין באנשים ולא בנשים

    • חוץ ממנחת סוטה ונזירה שהן מניפות:

משנה ט

  • כל מצוה שהיא תלויה בארץ

    • אינה נוהגת אלא בארץ

  • ושאינה תלויה בארץ

    • נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ

    • חוץ מן הערלה וכלאים

    • רבי אליעזר אומר אף מן החדש:

משנה י

  • כל העושה מצוה אחת

    • מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ

  • וכל שאינו עושה מצוה אחת

    • אין מטיבין לו ואין מאריכין לו ימיו ואינו נוחל את הארץ

  • כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ

    • לא במהרה הוא חוטא

      • שנאמר (קהלת ד') והחוט המשולש לא במהרה ינתק

  • וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ

    • אינו מן הישוב:

(ל) בְּכָל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה ה' אֱלֹקֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְט֣וֹב לָכֶ֔ם וְהַאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן׃

(30) follow only the path that the LORD your God has enjoined upon you, so that you may thrive and that it may go well with you, and that you may long endure in the land you are to possess.

(א) וְזֹ֣את הַמִּצְוָ֗ה הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה ה' אֱלֹקֵיכֶ֖ם לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֑ם לַעֲשׂ֣וֹת בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (ב) לְמַ֨עַן תִּירָ֜א אֶת־ה' אֱלֹקֶ֗יךָ לִ֠שְׁמֹר אֶת־כָּל־חֻקֹּתָ֣יו וּמִצְוֺתָיו֮ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י מְצַוֶּךָ֒ אַתָּה֙ וּבִנְךָ֣ וּבֶן־בִּנְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וּלְמַ֖עַן יַאֲרִכֻ֥ן יָמֶֽיךָ׃ (ג) וְשָׁמַעְתָּ֤ יִשְׂרָאֵל֙ וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשׂ֔וֹת אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥ר תִּרְבּ֖וּן מְאֹ֑ד כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר ה' אֱלֹקֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ (פ)

(1) And this is the Instruction—the laws and the rules—that the LORD your God has commanded [me] to impart to you, to be observed in the land that you are about to cross into and occupy, (2) so that you, your children, and your children’s children may revere the LORD your God and follow, as long as you live, all His laws and commandments that I enjoin upon you, to the end that you may long endure. (3) Obey, O Israel, willingly and faithfully, that it may go well with you and that you may increase greatly [in] a land flowing with milk and honey, as the LORD, the God of your fathers, spoke to you.

(ח) וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְמַ֣עַן תֶּחֶזְק֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (ט) וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע ה' לַאֲבֹתֵיכֶ֛ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם וּלְזַרְעָ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ (ס)

(8) Keep, therefore, all the Instruction that I enjoin upon you today, so that you may have the strength to enter and take possession of the land that you are about to cross into and possess, (9) and that you may long endure upon the soil that the LORD swore to your fathers to assign to them and to their heirs, a land flowing with milk and honey.

(טז) כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ ה' אֱלֹקֶ֑יךָ לְמַ֣עַן ׀ יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־ה' אֱלֹקֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ (ס)

(16) Honor your father and your mother, as the LORD your God has commanded you, that you may long endure, and that you may fare well, in the land that the LORD your God is assigning to you.

(כא) לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע ה' לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ (ס)

(21) to the end that you and your children may endure, in the land that the LORD swore to your fathers to assign to them, as long as there is a heaven over the earth.

(א) הִנְנִ֤י שֹׁלֵחַ֙ מַלְאָכִ֔י וּפִנָּה־דֶ֖רֶךְ לְפָנָ֑י וּפִתְאֹם֩ יָב֨וֹא אֶל־הֵיכָל֜וֹ הָאָד֣וֹן ׀ אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֗ים וּמַלְאַ֨ךְ הַבְּרִ֜ית אֲשֶׁר־אַתֶּ֤ם חֲפֵצִים֙ הִנֵּה־בָ֔א אָמַ֖ר ה' צְבָאֽוֹת׃ (ב) וּמִ֤י מְכַלְכֵּל֙ אֶת־י֣וֹם בּוֹא֔וֹ וּמִ֥י הָעֹמֵ֖ד בְּהֵרָֽאוֹת֑וֹ כִּֽי־הוּא֙ כְּאֵ֣שׁ מְצָרֵ֔ף וּכְבֹרִ֖ית מְכַבְּסִֽים׃ (ג) וְיָשַׁ֨ב מְצָרֵ֤ף וּמְטַהֵר֙ כֶּ֔סֶף וְטִהַ֤ר אֶת־בְּנֵֽי־לֵוִי֙ וְזִקַּ֣ק אֹתָ֔ם כַּזָּהָ֖ב וְכַכָּ֑סֶף וְהָיוּ֙ לַֽה' מַגִּישֵׁ֥י מִנְחָ֖ה בִּצְדָקָֽה׃ (ד) וְעָֽרְבָה֙ לַֽה' מִנְחַ֥ת יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָ֑ם כִּימֵ֣י עוֹלָ֔ם וּכְשָׁנִ֖ים קַדְמֹנִיּֽוֹת׃ (כב) זִכְר֕וּ תּוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֑י אֲשֶׁר֩ צִוִּ֨יתִי אוֹת֤וֹ בְחֹרֵב֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִֽים׃ (כג) הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ שֹׁלֵ֣חַ לָכֶ֔ם אֵ֖ת אֵלִיָּ֣ה הַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם ה' הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא׃ (כד) וְהֵשִׁ֤יב לֵב־אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ חֵֽרֶם׃

(1) Behold, I am sending My messenger to clear the way before Me, and the Lord whom you seek shall come to His Temple suddenly. As for the angel of the covenant that you desire, he is already coming. (2) But who can endure the day of his coming, and who can hold out when he appears? For he is like a smelter’s fire and like fuller’s lye. (3) He shall act like a smelter and purger of silver; and he shall purify the descendants of Levi and refine them like gold and silver, so that they shall present offerings in righteousness. (4) Then the offerings of Judah and Jerusalem shall be pleasing to the LORD as in the days of yore and in the years of old. (22) Be mindful of the Teaching of My servant Moses, whom I charged at Horeb with laws and rules for all Israel. (23) Lo, I will send the prophet Elijah to you before the coming of the awesome, fearful day of the LORD. (24) He shall reconcile parents with children and children with their parents, so that, when I come, I do not strike the whole land with utter destruction.

חידושי הריטב"א דף כט ע"א

והא דקתני לה רבי להא מתניתין הכא, מסתבר לי משום דבמצות המוטלות על האב לעשות לבנו דקתני רישא, חדא מינייהו להשיאו אשה כדמפרש במתניתא.

מאירי דף ב ע״א

שעל ידי מצות קידושין שהיא משתלשלת למצות פריה ורביה שאין הנשים חייבות בה בא לבאר המצות שהנשים חייבות בהן ואותן שהן פטורות מהן.

תוספות רי"ד דף כט ע"א

משום דתנא רשות הגבוה בכסף ורשות ההדיוט בחזקה שיש חילוק בין גבוה להדיוט תנא נמי החילוק שיש בין האיש ובין האשה.

פני יהושע דף כט ע"א

ועוד נראה דרבינו הקדוש לאחר שסידר כל הקנינין שבעולם במה נקנין ושיש חילוק בכמה דברים בין קניין האיש לקניני האשה כגון האי דריש מכילתין ובין עבד לאמה וכל זה בקניני העולם הזה חזר לפרש קנין העולם האמיתי דלעולם הבא שאינו נקנה בשום דבר מהקניינים הקודמין שקונין קניני העולם הזה אלא בשכר קיום המצות כדאיתא במשנה בסוף פרקין.

ספר המקנה דף כט ע"א

נראה דהא דסידר ר' דיני מצות בכאן בתר דחשיב כל עניני קניינים משום דאיתא בפ"ו דאבות חמשה קניינים קנה הקב"ה בעולמו וכו' לכן אחר שחשב התנא קניינים דהדיוט וסיים באמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט מסיים נמי בקניני השי"ת בעולמו ויש לומר דהני ה' דברים דחשיב לקמן גבי מצות האב על הבן הם כנגד הה' קניינים דחשיב שם באבות...

(י) וְגַ֣ם אֶת־ר֣וּת הַמֹּאֲבִיָּה֩ אֵ֨שֶׁת מַחְל֜וֹן קָנִ֧יתִי לִ֣י לְאִשָּׁ֗ה לְהָקִ֤ים שֵׁם־הַמֵּת֙ עַל־נַ֣חֲלָת֔וֹ וְלֹא־יִכָּרֵ֧ת שֵׁם־הַמֵּ֛ת מֵעִ֥ם אֶחָ֖יו וּמִשַּׁ֣עַר מְקוֹמ֑וֹ עֵדִ֥ים אַתֶּ֖ם הַיּֽוֹם׃

(10) I am also acquiring Ruth the Moabite, the wife of Mahlon, as my wife, so as to perpetuate the name of the deceased upon his estate, that the name of the deceased may not disappear from among his kinsmen and from the gate of his home town. You are witnesses today.”

Rabbi Dr. Avie Walfish

Let us examine one example of an envelope structure more closely:

Kiddushin Chapter 1:
האשה נקנית כל העושה מצוה... ונוחל את הארץ
בשלושה דרכים... ולא בדרך ארץ... המחזיק בשלשתן...
וקונה את עצמה... במיתת הבעל ומאריכים את ימיו


The closest literal parallel, which is also a wordplay, is the second: the use of the number 3 at the beginning and end of the chapter, both times in conjunction with the word derekh. However the parallel between the two mishnayot is underscored by the use of clearly synonymous terms, niknet and nochel, both of which signify taking possession, and two clearly antithetical terms: death in m.1 and lengthy life in m.10. The Mishna parallels the kinyan of a woman in m.1 and the nachala of the land in m.10. This can readily be associated with other parallels between the ways in which land and woman are bonded to a man in the course of the chapter: compare the 3 kinyanim of woman in m.1 with the 3 kinyanim of land in m.10; note the role of mitzvot in relating men to women (m.7-8) and in relating man to land (m. 9-10).


Putting the three parallels together, we may arrive at the following conceptual structure to the chapter. The chapter opens with a list of kinyanim (m.1-m.5/6) and closes with a discussion of nachala. Unlike kinyan, a legal term which expresses a formal connection recognized by societal institutions, nachala expresses an indelible spiritual bond. A kinyan is something that can be created and dissolved, even transferred. A nachala is unique to the individual and those closely identified with him; it implies something everlasting. The use of these terms to open and close the chapter suggests that the Mishna means to examine how the halakhic kinyan may be utilized in order to produce the spiritual nachala.
This is further supported by the other parallels. The 3 derakhim of kinyan of a woman are echoed by the 3 desirable occupations at the end of the chapter, with the focus on derekh eretz, literally: the way of the earth. The opening of m.10 teaches that mitzvot enable lengthening of days and full, deep possession of the land (nochel et ha-aretz); the continuation of the mishna teaches that gainful occupation which benefits society (derekh eretz) is necessary to be considered part of society ("min ha-yishuv") and to achieve stability ("lo bi-meheira ..."). The Mishna seems to be suggesting that the bond forged with a woman is not merely a kinyan, but needs to become nachala. Whereas m.1
teaches that the kinyan of a woman is dissolved by death (ve-kona et atzma ... be-mitat ha-ba'al), it continues by intimating that the bond with a woman has an element of nachala: "the yevama is acquired by intercourse ...." Yibbum is an institution which indicates that the purpose of marriage is to "maintain a man's name upon his nachala" (Ruth 4:5, 10).


Thus the purpose of Kiddushin chapter 1 is not confined either to describing modes of kinyan (m. 1-6) or differentiating different categories of mitzvot (m. 7-10), but deals with how a man seeks to "cheat" death. The halakhic kinyanim, when coupled with leading a life of mitzvot, enable man to achieve nachalat ha-aretz, in which he enjoys his connection to the land for lengthened years and passes on the same connection to the same nachala to the family which he has "acquired." The Mishna intimates this perspective on the philosophy and values connected with the "acquisition" of a family by the envelope structure which frames the chapter, placing the intervening mishnayot within a suggestive literary-conceptual framework.