איש צדיק תמים היה בדורותיו. לפי שדור המבול השחיתו התעיבו בשלשה מיני השחתות שנזכרו בפרשה והם ע״ז וג״ע וגזל ע״כ הקדים לומר שנח היה גדור בשלשתם כי איש צדיק, היינו שלא היה גוזל משל אחרים תמים היה בדורותיו, היינו שהיה גדור מעריות כי נולד מהול והיה תמים. את האלהים התהלך נח, לא פנה אל אלהים אחרים אבל דור המבול פרצו גדר שלשתן.
וימחו מן הארץ. נמחה שמם מן הארץ כי אין להם זרע ונשאר רק נח לבדו ואשר אתו והנה זאת תשובה גמורה על חסירי הדעת מאחינו שאומרים שלא היה המבול בכל הארץ:
AND THEY WERE BLOTTED OUT. Their names were erased from the earth because they left no descendants. [AND NOAH ONLY WAS LEFT.] Only Noah and those with him were left. This verse proves how wrong are some of our ignorant brethren who maintain that the flood did not cover the entire earth.
תשובה גמורה על חסרי. הנה רבים הביטו אחרי הרב ותקילתו במאזניא השתכחו חסר ברם קושטא קאי. כי לא נעלם ממנו מאן דאמר שלא היו מבול בארץ ישראל. כאשר כתב הרב מאחינו וכו'. וחלילה לרב מרשע לדבר סרה על חכמינו. רק בצחות לשונו נפלה תחת הנוצה חסרי הדעת. וכונתו על שלילת דעה זאת. כמה דתימר דלא סברי דעה זאת כמה ששמשו חכמים בלשון שלילה. ושלילה וחסר שמות נרדפים. ולכן דקדק בלשונו חסרי הדעת. ולא כתב חסרי דעת. ודעת הרב כריש לקיש דפליג בזבחים על ר' יוחנן. ולפי דברינו דברי הרב כאוד מוצל משטף אף ולא גושמו ביום זעם. ראה מה שכתב בפרשת וישלח בענין בלע בן בעור וכו'. כי לא יפול מדברי רבותינו ז"ל ארצה. ובכמה מקומות כתב כן:
לא ירד מבול לא"י - תימה והכתיב (בראשית ז׳:י״ט) ויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים ובבראשית רבה אמרינן דר' ישמעאל ב"ר יוסי ובהמי אחד היו הולכין בדרך פירוש בהמי שומר בהמות אמר להון ההוא כותאה איתו צלויי על טורא גריזים דלא נחית עליה טופנא אמר אותו בהמי לפני ר' ישמעאל בר' יוסי רבי תן לי רשות להשיב לו תשובה א"ל השב א"ל הר גריזים תחת כל השמים הוא א"ל הן ולא כתיב ויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים קרא עליו ולא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך אפי' הבהמי שבך לא יתעקר מן התשובה ושמא י"ל דויכסו כל ההרים היינו ששלט הבל המבול בכל מקום כדאמרינן לקמן דמתו בהבלא ואותו כותי היה ר"ל שלא היה שם לא הבל ולא שום דבר אי נמי לאותו כותי נתכונו לדחות בקש וקרא (להכא) ל"ק דבמקום שירד מבול התם קאמר שנתכסו ההרים:
וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וגו' (בראשית ז, יט), רַבִּי יוֹנָתָן סְלַק לְמִצְלֵי בִּירוּשָׁלַיִם, עֲבַר בַּהֲדֵין פְּלָטָאנֵיס וַחֲמָתֵי חַד שָׁמְרֵיי, אֲמַר לֵיהּ לְהֵיכָן אַתְּ אָזֵיל, אֲמַר לֵיהּ לְמֵיסַק לְמִצְלֵי בִּירוּשָׁלַיִם. אֲמַר לֵיהּ לָא טַב לָךְ לְמִצְלֵי בַּהֲדֵין טוּרָא בְּרִיכָא, וְלָא בְּהַהוּא בֵּיתָא קַלְקַלְתָּא. אֲמַר לֵיהּ לָמָּה הוּא בְרִיךְ, אֲמַר לֵיהּ דְּלָא טָף בְּמוֹי דְּמַבּוּלָא. נִתְעַלְמָה מֵעֵינֵי רַבִּי יוֹנָתָן וְלֹא הֱשִׁיבוֹ לְשָׁעָה, אֲמַר לוֹ חַמָּרֵיהּ, רַבִּי תַּרְשֵׁינִי וַאֲנִי מְשִׁיבוֹ, אָמַר לוֹ הֵין. אֲמַר לֵיהּ אִין מִן טוּרַיָיא רָמַיָא הוּא, הָא כְתִיב (בראשית ז, יט): וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים, וְאִין מִן מָכַיָא הוּא לָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ קְרָיָא וְלָא אַחְשְׁבֵיהּ כְּלוּם. מִיָּד יָרַד לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן מֵעַל הַחֲמוֹר וְהִרְכִּיבוֹ שְׁלשָׁה מִילִין, וְקָרָא עָלָיו שְׁלשָׁה מִקְרָאוֹת (דברים ז, יד): לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ, אֲפִלּוּ בַּבֶּהָמוֹת שֶׁבָּכֶם. (שיר השירים ד, ג): כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, הָרֵיקִין שֶׁבָּכֶם רָצוּף תְּשׁוּבוֹת כְּרִמּוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נד, יז): כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וגו'.
“And the water accumulated exceedingly upon the earth, and all the high mountains under the entire heavens were covered” (Genesis 7:19).
“And the water accumulated exceedingly upon the earth” – Rabbi Yonatan was once going up to pray in Jerusalem. He was passing near Palatinos when he saw a certain Samaritan. He [the Samaritan] said to him: ‘Where are you going?’ He said to him: ‘I am going up to Jerusalem to pray.’ He said to him: ‘But is it not preferable for you to pray on this blessed mountain, and not on that mountain of ruins?’ He said to him: ‘In what way is it [Gerizim] blessed?’ [Replied the Samaritan:] ‘In that it was not inundated in the Flood.’ It [a response] escaped Rabbi Yonatan, and he did not answer him at that moment. His donkey driver said to him: ‘Rabbi, allow me and I will answer him.’ He said to him: ‘All right.’ He said to him [the Samaritan]: ‘If it [Gerizim] is one of the highest mountains, is it not written: “All the high mountains…were covered”? And if it is one of the lower ones, the verse does not pay any attention to it and gave it no consideration at all.’ Immediately, Rabbi Yonatan dismounted the donkey and led him on it for three miles [to honor him]. He applied three verses to him: “There will not be an infertile male or a barren female among you, or among your animals [behema]” (Deuteronomy 7:14) – even among the animal drivers [bahamot] among you. “Your temple [rakatekh] is like a pomegranate slice behind your braid” (Song of Songs 4:3) – even the empty ones [reikanin] among you are as full of responses as a pomegranate [is full of seeds]. That is what is written: “Any weapon crafted against you will not succeed, and any tongue that will rise against you in judgment will be condemned. This is the inheritance of the servants of the Lord…” (Isaiah 54:17).