(ג) כותבין גט לאיש. אף על פי שאין אשתו עמו. והשובר לאשה. אף על פי שאין בעלה עמה. ובלבד שיהא מכירן. והבעל נותן שכר. כותבין שטר ללוה. אף על פי שאין מלוה עמו. ואין כותבין למלוה. עד שיהא לוה עמו. והלוה נותן שכר. כותבין שטר למוכר. אף על פי שאין לוקח עמו. ואין כותבין ללוקח. עד שיהא מוכר עמו. והלוקח נותן שכר:
(ד) אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין. אלא מדעת שניהם. והחתן נותן שכר. אין כותבין שטרי אריסות וקבלנות אלא מדעת שניהם. והמקבל נותן שכר. אין כותבין שטרי בירורין. וכל מעשה בית דין. אלא מדעת שניהם ושניהם נותנים שכר. רבן שמעון בן גמליאל אומר. שניהם כותבין שנים. לזה לעצמו. ולזה לעצמו:
(ה) מי שפרע מקצת חובו. והשליש את שטרו. ואמר לו אם לא נתתי לך מכאן ועד יום פלוני. תן לו שטרו. הגיע זמן ולא נתן. רבי יוסי אומר יתן. רבי יהודה אומר לא יתן:
(ו) מי שנמחק שטר חובו מעידין עליו עדים. ובא לפני בית דין ועושין לו קיום. איש פלוני בן פלוני נמחק שטרו ביום פלוני. ופלוני ופלוני עדיו. מי שפרע מקצת חובו. רבי יהודה אומר יחליף. רבי יוסי אומר. יכתוב שובר. אמר רבי יהודה נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים. אמר לו רבי יוסי כך יפה לו. ולא יודע כחו של זה:
(3) One may write a writ of divorce for a man even if his wife is not with him, or a receipt for a woman even if her husband is not with her, provided that he recognizes them - and the husband pays the fee. One may write a document for the debtor even though the creditor is not with him, but one may not write a document for the creditor unless the debtor is with him - and the debtor pays the fee. One may write a deed of sale for the seller even though the buyer is not with him, but one may not write it for the buyer unless the seller is with him - and the buyer pays the fee.
(4) One may not write documents of betrothal or marriage except with the consent of both parties - and the bridegroom pays the fee. One may not write documents of tenancy and sharecropping except with the consent of both parties - and the tenant pays the fee. One may not write documents of arbitration, or the document of any court action, except with the consent of both parties - and both parties pay the fee. Rabban Shimon ben Gamliel says: Two documents are written for the two parties, this one for himself, and that one for himself.
(5) One who had paid part of his debt and then [rather than write a partial receipt] gave the writ of obligation to a third party and said to him, “If I have given you [the remainder] by such-and-such a day, give [the lender] the writ.” The time came and he had not given he remainder: Rabbi Yose says: He shall give it to him. Rabbi Yehudah says: He shall not give it to him.
(6) [A lender] whose writ of obligation was erased: witnesses shall testify about it, and he comes before the court and they write a verification: “So-and-so the son of so-and-so's writ of obligation was erased on such-and-such a day, and so-and-so and so-and-so are his witnesses.” If one had paid part of his debt, Rabbi Yehudah says: He should exchange [the writ of obligation for a new one]. Rabbi Yose says: He should write a receipt. Rabbi Yehudah said: It would turn out that this one will have to guard his receipt from mice. Rabbi Yose said to him: Such a thing is good for [the borrower], and it does not diminish the power of [the lender].