(ח) וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃ (ט) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃ (י) וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃ (יא) וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃ (יב) וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃ (יג) וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב׃ {פ}
(יד) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאׇזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃
כי יד על כס יה ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית. ומהו כס ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקב"ה שאין הכסא שלם ואין השם מלא עד שימח שמו של עמלק בן עשו, ומשנמחה שמו יהי שם ה' מלא והכסא שלם, שנאמר (תהלים ט ז) האויב תמו חרבות לנצח, זהו עשו, שנאמר ועברתו שמרה נצח (עמוס א יא), אבד זכרם המה (תהלים ט ז), מה כתיב אחריו וה' לעולם ישב (שם ח), הרי השם מלא, כונן למשפט כסאו (שם), הרי כסא שלם. לשון רש"י. (רש"י על שמות י״ז:ט״ז) ומדרש חכמים הוא (תנחומא תצא יא): ויש מפרשים כי כאשר תהיה יד על כסא ה' תהיה מלחמה לה' בעמלק, וכן תהיה מדור לדור והענין, כי כאשר יהיה מלך בישראל יושב על כסא ה' ילחם בעמלק, והוא רמז לשאול המלך הראשון, וכן מדר דר, לאמר כי כל מלך בישראל חייב להלחם בהם עד שימחו. וגם זה מדרש הגמרא שאמרו (סנהדרין כ:) כשהוא אומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר, הרי להעמיד עליהם מלך תחלה, ואין כס יה אלא מלך, שנאמר (דהי"א כט כג) וישב שלמה, כדאיתא בפרק כהן גדול (סנהדרין כ:) ועל דרך הפשט נכון הוא:
ועל דרך האמת, כי היד אשר על כסא יה, והיא מלחמה לה', הויה בעמלק מדר דר, כי מדת הדין של מעלה תהיה בו למחותו לעולם מדור דור ומדרש חכמים (תנחומא תצא טו) בשם המלא ובכסא השלם ירמוז לזה: וטעם העונש שנענש עמלק יותר מכל העמים, בעבור כי כל העמים שמעו וירגזון (שמות ט״ו:י״ד), ופלשת אדום ומואב ויושבי כנען נמוגו (שם) מפני פחד ה' ומהדר גאונו, ועמלק בא ממרחק כמתגבר על השם, ולכך אמר בו ולא ירא אלהים (דברים כה יח), ועוד כי הוא נין עשו וקרוב לנו, עובר מתעבר על ריב לא לו:
Y-AH’ (THE THRONE OF THE ETERNAL). “The hand of the Holy One, blessed be He, is raised to swear by His throne that He will maintain [a state of] war and enmity against Amalek forever. Now what is the significance of the word keis, and why does it not say kisei [as usual]? Furthermore, even the Divine Name is divided into half! [The answer is that] the Holy One, blessed be He, swore that the throne will not be perfect and the Name will not be full until He will blot out the name of Amalek the son of Esau. And when his name will be blotted out, then will G-d’s Name be full and the throne perfect, as it is said, The foe — they are destroyed; perpetual ruins. [This refers to Esau, of whom it is said, And he kept his wrath for ever.] Their very memorial is perished. What is written after that? And the Eternal is enthroned for ever. Thus you see [that after Amalek’s memory has perished], G-d’s Name is full. He hath established ‘kis’o’ (His throne) for judgment. Thus you see that the throne will be perfect.” Thus far the language of Rashi, and it is a Midrash of the Sages.
Some scholars explain the verse as meaning that “when there will be a ‘hand,’ [i.e., king, as explained further], upon the throne of the Eternal, the Eternal will have war with Amalek, and so shall it be from generation to generation.” The purport of this is that when there will be a king in Israel sitting upon the throne of the Eternal, he shall wage war against Amalek, thus alluding to Saul, the first king [of Israel]. And so shall it continue from generation to generation, that every king of Israel shall be duty-bound to fight with them until their name will extinct.
The following is also a Midrash of the Gemara, as found in [Tractate Sanhedrin] in the chapter of the High Priest: “By saying, The hand upon the throne of the Eternal: the Eternal will have war with Amalek from generation to generation, Scripture intimates that the Israelites must first appoint a king over themselves [before they are to annihilate the offspring of Amalek], for the throne of the Eternal refers only to the king, as it is said, Then Solomon sat on the throne of the Eternal. In line with the plain meaning of Scripture, this is correct.
And by way of the Truth, [that is, the mystic lore of the Cabala, the verse is to be understood as meaning] that the Hand, [i.e., the attribute of justice], which is upon the throne of Y-ah, and which is the war from the Eternal, will continue with Amalek from generation to generation, for the high attribute of justice will pursue his extinction forever from generation to generation. The Midrash of the Sages [mentioned above] concerning “the full Divine Name” and “the perfect throne” allude to this [interpretation by way of the Truth].
Now the reason for the punishment of Amalek, i.e., why punitive measures were meted out to him more than to all other nations, is that when all the nations heard [of G-d’s visitation upon the Egyptians], they trembled. Philistia, Edom, and Moab and the inhabitants of Canaan melted away from before the terror of the Eternal, and from the Glory of His majesty, whereas Amalek came from afar as if to make himself master over G-d. It is for this reason that it is said concerning him, and he feared not G-d. Besides, he was a descendant of Esau and related to us, a passer-by who meddles with a quarrel not his own.
Yithro