Matza

דין מי שאין לו מצה שמורה ובו סעיף אחד:
מי שאין לו מצה משומרת אלא כזית מברך על אכיל' מרור ואוכל וכשגומר סעודתו ממצ' שאינה משומרת מברך על אכילת מצה ואוכל אותו כזית ואינו טועם אחריו כלום: הגה ומי שאין לו ב' הלילות רק ג' מצות יברך ליל ראשון המוציא ועל אכילת מצה וכן הכריכה הכל מן הפרוסה וב' השלימות לליל ב' (אבודרהם בשם אבן ירחי):

The law of one who does not have protected (sheumurah) matzah, and it has one paragraph:
One who only has a kazayit (the size of a [large] olive) of matza recites the blessing of, "about eating bitter herbs," and eats [them]. And when he finishes his meal with matza that was not protected, he recites the blessing, "about eating matza," eats that kazayit and does not taste anything after it. Gloss: And one who only has three matzot for the [first] two nights should recite on the first night, "about eating matza" and "who brings forth (ha-motzi) - and likewise with the sandwich (of matza and bitter herbs) - all upon the [first] piece; and the two [remaining] matzot are [held] for the second night. (Abudarham in the name of Ibn Yarchi)
(ו) ואינו טועם אחריו כלום - וכמו בכל מקום לאחר אפיקומן. והנה כ"ז בשאין לו רק כזית אחד שמורה אבל אם יש לו שני זיתים אוכל כזית אחד בתחלת אכילתו ומברך עליו המוציא ועל אכילת מצה וכזית אחר יאכלנו אחר גמר סעודתו לשם אפיקומן. וחולה שאינו יכול לאכול רק כזית או מי שאין לו שום מצה רק כזית יאכל תבשילו בלא המוציא ואחר סעודתו יברך המוציא ועל אכילת מצה ויאכל אותו כזית אבל אם אין לו גם כן יין א"כ צריך לקדש על המצה תחלה ואח"כ יאכל תבשילו: