(א) ואלו הן הנשרפין. הבא על אשה ובתה. ובת כהן שזנתה. יש בכלל אשה ובתה. בתו. ובת בתו. ובת בנו. ובת אשתו ובת בתה. ובת בנה. חמותו. ואם חמותו ואם חמיו. ואלו הן הנהרגים. הרוצח ואנשי עיר הנדחת. רוצח שהכה את רעהו באבן או בברזל. וכבש עליו לתוך המים. או לתוך האור. ואינו יכול לעלות משם ומת חייב. דחפו לתוך המים. או לתוך האור ויכול לעלות משם ומת. פטור. שיסה בו את הכלב. שיסה בו את הנחש פטור. השיך בו את הנחש. רבי יהודה מחייב. וחכמים פוטרין. המכה את חברו. בין באבן בין באגרוף ואמדוהו למיתה והוקל ממה שהיה ולאחר מכאן הכביד ומת חייב. רבי נחמיה אומר פטור שרגלים לדבר:
(ב) נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם. לעכו"ם והרג את ישראל. לנפלים והרג את בן קיימא. פטור. נתכוין להכותו על מתניו ולא היה בו כדי להמית על מתניו. והלכה לו על לבו והיה בו כדי להמית על לבו. ומת פטור. נתכוין להכותו על לבו והיה בה כדי להמית על לבו. והלכה לה על מתניו ולא היה בה כדי להמית על מתניו. ומת פטור. נתכוין להכות את הגדול ולא היה בה כדי להמית הגדול. והלכה לה על הקטן והיה בה כדי להמית את הקטן. ומת פטור. נתכוין להכות את הקטן והיה בה כדי להמית את הקטן והלכה לה על הגדול ולא היה בה כדי להמית את הגדול ומת. פטור. אבל נתכוין להכות על מתניו והיה בה כדי להמית על מתניו. והלכה לה על לבו ומת חייב. נתכוין להכות את הגדול והיה בה כדי להמית את הגדול והלכה לה על הקטן ומת חייב. רבי שמעון אומר אפילו נתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור:
(1) And these are [executed by] burning: one who sleeps with with a woman and her daughter, and a priest's daughter who commits adultery. Included in the [prohibition] of "a woman and her daughter" are: his daughter, his daughter's daughter, his son's daughter, his wife's daughter, her daughter's daughter, his mother-in-law, the mother of his mother-in-law, and the mother of his father-in-law. And these are [executed by] decapitation: a murderer and the occupants of a wayward city [a city whose inhabitants are mostly idolatrous Jews]. A murderer who struck his neighbor with stone or iron, or held him down into water or into fire such that he is unable to ascend from there, and [the victim] dies—he is liable. [If he] pushed him into water or into fire such that he is able to ascend from there, and he dies—he is exempt. [If he] set a dog on him or he set a snake on him, he is exempt. [If he] caused the snake to bite him, Rabbi Yehudah maintains he is liable, and the Sages maintain he is exempt. One who strikes his fellow, whether with a stone or with his fist, and they evaluated that the victim will die, and [his condition] improved from what it was, then later it became more severe, and he dies—he is liable. Rabbi Nechemiah says, he is exempt, because there is a basis for the matter [i.e. the claim that his death did not result from the blow].
(2) [If one] intended to kill an animal and killed a person; [or intended to kill] a non-Jew and killed a Jew; [or intended to kill] a fetus that was not viable and killed a viable fetus, he is exempt. [If he] intended to strike another on his loins, without enough [strength] to kill him [by striking] his loins, and the blow hit him on his heart with enough strength to kill him, and he died, he is exempt. [If he] intended to strike another on his heart, with enough strength to kill him on his heart, and the blow hit him on his loins, without enough strength to kill him on his loins, and he died, he is exempt. [If he] intended to strike an adult, without enough strength to kill an adult, and the blow landed on a minor, with enough strength to kill a minor, and he died, he is exempt. [If he] intended to strike a minor, with enough strength to kill a minor, and the blow landed on an adult, without enough strength to kill an adult, and he died, he is exempt. However, [if he] intended to strike another on his loins with enough strength to kill him on his loins, and the blow landed on his heart, and he died, he is liable. [Similarly, if he] intended to strike an adult, with enough strength to kill an adult, and the blow landed on a minor, and he died, he is liable. Rabbi Shimon says, even [if he] intended to kill this one, and he killed that one, he is exempt.