בעי שמואל דאיקני וקנה מהו אליבא דרבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם לא תיבעי לך דודאי קנה אלא כי תיבעי לך אליבא דרבנן דאמרי אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אמר רב יוסף תא שמע וחכמים אומרים זה היה פיקח שמכר לו את הקרקע מפני שהוא יכול למשכנו עליו אמר ליה רבא מיניה קאמר מיניה אפילו מגלימא דעל כתפיה כי קא מיבעיא לן דאיקני קנה ומכר דאיקני קנה והוריש מאי
Shmuel raises a dilemma: If the borrower wrote in the promissory note: The property that I will acquire in the future shall be liened to this debt, and he subsequently acquired property, what is the halakha? Is the property liened or not? The Gemara clarifies the dilemma: According to the opinion of Rabbi Meir, who says: A person can transfer ownership of an entity that has not yet come into the world, you should not raise the dilemma, as the lender certainly acquires, i.e., places a lien, on the property. Rather, when should you raise the dilemma? Raise it according to the opinion of the Rabbis, who say: A person cannot transfer ownership of an entity that has not yet come into the world. Rav Yosef said: Come and hear proof from a mishna (Ketubot 110a): If one produces a promissory note against another, and the borrower produced a bill of sale dated after the promissory note that states that the lender sold him a field of his, Admon says that the borrower can say: Were I really indebted to you, you should have collected the loan when you sold me the field. And the Rabbis say: This does not prove anything. It is possible that this lender was perspicacious, as he sold the borrower the land for a good reason, because now he can take the field as collateral from him in lieu of the outstanding loan. This mishna indicates that even property acquired by the borrower after the promissory note is written is liened. Rava said to Rav Yosef: Do you speak of a case where the debt is collected from the debtor? With regard to collecting the debt from him, the debt is collected from any property currently in his possession, even from the cloak that is upon his shoulders. When the dilemma was raised to us, it was with regard to a case where the borrower wrote: The property that I will acquire shall be liened, and he subsequently acquired property and sold it to others. The dilemma also pertains to a case where the borrower wrote: The property that I will acquire shall be liened, and he subsequently acquired property and bequeathed it to his heirs. In these cases, what is the halakha? Can the lender repossess the property from the buyer or heir?
אליבא דר"מ - גבי האומר לאשה הרי את מקודשת לכשימות אישך לכשתמות אחותך לאחר שתתגיירי כו' לא תיבעי לך דודאי קנה דכיון דפירות דקל דעדיין לא באו לעולם קנה כ"ש דמשתעבדי ליה קרקעות דאתו לעלמא אלא שעדיין לא קנאן לוה בשעה ששעבד: אלא כי תיבעי לך אליבא דרבנן - מאי מי שאני שעבוד מקנין וטעמא כדפרישית א"נ אלמוהו רבנן לשעבוד יותר מקנין דלא תנעול דלת בפני לוין או לא:
דאיקני קנה ומכר מהו. אליבא דר"מ דקאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם לא קמבעיא ליה כדמפרש בסמוך וא"ת אימור דאמר רבי מאיר כגון פירות דקל דעבידי דאתו הני לא עבידי דאתו שיקנה נכסים וימכור ויש לומר דמודי ר' מאיר בהא שהשעבוד חל ממילא אע"פ שלגבי קנין לא היה לו להועיל כאן דהא גבי דאיקני נמי אמרינן לעיל דמהני אפילו לרבנן דרבי מאיר אף על פי שסבורים דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם משום דאלים כח השעבוד הכי נמי אלים לרבי מאיר לענין דמהני אע"ג דלא עבידי דאתו: