הלידה מופיעה לאורך מסורת מקורות היהדות במגוון הקשרים. ההולדה היא למעשה הציווי הראשון בתורה שניתן לאדם וחוה, ולידה המלווה בכאב היא העונש על חטאה של חוה באכילה מעץ הדעת. במקורות חז"ל ובספרות הלכתית ישנם דיונים לגבי התרת איסורים שונים שעשויים לסייע ליולדת בשעת הלידה, ומקורות במחשבת ישראל מנתחים את המשמעות הסמלית של תהליך הלידה.
ברית מילה היא מצווה יסודית מהתורה לפיה יש למול את עורלת הזכרים ביום השמיני ללידתם. מצווה זו מכונה "בריתו של אברהם אבינו" מפני שהראשון שצווה בה וקיים אותה הוא אברהם. מי שלא נימול לאחר לידתו חייב במילת עצמו וכך גם לגבי מי שעובר תהליך של גיור. במהלך טקס הברית מעניקים לתינוק את שמו. הברית נערכת בדרך כלל על ידי מוהל באירוע חגיגי המלווה בסעודת מצווה.
בר מצווה (בארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שנעשה מחוייב בקיום מצוות בהגיעו לגיל 13. 'בר מצווה' הוא גם שמו של טקס המעבר שמציין את קבלת קיום המצוות. מסורות טקס שונות התגבשו במהלך הדורות, ביניהן בולט המנהג בו הנער קורא בתורה ואביו מברך "ברוך שפטרני מעונשו של זה".
בת-מצווה הוא אירוע שבו חוגגים את הגעתה של נערה יהודיה לגיל 12, הגיל שבו היא נעשית מחוייבת בקיום המצוות. בעוד החיוב ההלכתי של נערה שהתבגרה הוא קדום, חגיגת בת המצווה הפכה למסורת ולמנהג מקובל רק במאה העשרים במטרה לעודד את הנערות בשמירת המצוות.
Education is a value discussed throughout the Jewish textual tradition. Various biblical narratives demonstrate the significance of transmitting values to the next generation. Rabbinic sources analyze the parental obligation to educate one's children, as well as the development of communal educational frameworks.
In Jewish texts and thought, it is God who grants fertility — whether agricultural bounty or children — through blessings and rain. Jewish texts and traditions include narratives of families struggling to conceive children, God opening wombs, prayers for rain, and more.
Conversion refers to the process through which non-Jews may become Jewish. The concept is often associated with the biblical character Ruth, a woman of Moabite origin who is described as "taking refuge under the wings of God's presence." Rabbinic sources see this as an indicator of Ruth's conversion and interpret details about the laws of conversion from Ruth's story.
Though the Torah gives few procedural details, under certain circumstances, it does allow for divorce. The laws of divorce are developed in detail throughout the rabbinic period and in later halakhic literature. To this day, rabbis and Jewish leaders continue to grapple with the intricacies and consequences of these laws. And in that marriage is an oft-used metaphor for the relationship between God and the Jewish people, so too does divorce appear as an oft-rejected possibility.
קבורת המת היא מצוות עשה מן התורה. חובת הקבורה כוללת גם את האיסור להלין את המת, כלומר לדחות את קבורתו, שמקורו נכתב בהקשר של הרוגי מיתות בית דין. קבורת 'מת מצווה', אדם מת שאין מי שעוסק בקבורתו, מחייבת כל אדם, על אף שמגע עם המת מטמא וגם כאשר חובה זו מובילה להוצאות כספיות גדולות. למצוות הקבורה כמה טעמים, ביניהם כבוד המת, כבוד שמיים וכפרת הנפטר.
מושג המוות עולה ברחבי הספרות היהודית, החל מהפרק השני של התורה בבריאת העולם. מקורות לאורך הדורות מתחבטים במושג המוות, בתגובה הרגשית אליו ובהלכות ומנהגים המקיפים את המוות והאבל.
מוסד הנישואים מבסס ומקדש את חיי המשפחה והזוגיות ביהדות. הנישואים הם ערך שנידון בהרחבה במקורות רבים בהם מופיעים סיפורים על נישואים, ניתוח של ההיבטים ההלכתיים הכרוכים בטקס הנישואים ובחיי הנישואים, וגם פרישה של הגות ומחשבה בה מופיעה המשמעות העמוקה של איחוד בין שתי נשמות.
דמות האם מופיעה במקורות היהדות במגוון הקשרים. התנ"ך, למשל, מספר על האמהות בספר בראשית ועל דמויות אימהיות אחרות. מקורות הלכתיים דנים בתפקידה של האם ובחובות של ילדים כלפי אמהותיהם. מקורות המחשבה והמוסר עוסקים במהות הקשר האמהי ואף ספרות הקבלה עוסקת רבות במשמעות הסמל "אמא".
אֲבֵלוּת היא מצב רגשי ונפשי של התמודדות עם אובדן. בנוסף למימד הרגשי, האֲבֵלוּת ביהדות היא גם מצב הלכתי שנמשך שנה שרצופה במגוון הלכות ומנהגים. על בני משפחתו של הנפטר חלים דינים ברמות שונות של אבל, בהתאם לזמן שחלף מאז המוות. חובת האבלות הראשונה חלה עוד לפני הקבורה, כאשר בני המשפחה עסוקים בקבורת הנפטר - ולא בקיום מצוות. עם הקבורה, מתחילה תקופת האבלות של ימי השבעה. סימון הזמן הבא בימי האבל הוא אזכרת המת כאשר מלאו 30 יום למותו, ולאחר מכן בתום 11 חודשים. לאחר מכן נוהגים להזכיר את המת ביום השנה למותו.
Parents feature throughout Jewish contexts in a variety of contexts. The Bible, for example, tells of the patriarchs and matriarchs in the book of Genesis and other parental figures. Rabbinic sources discuss parental responsibilities and obligations of children to their parents.
Having a home means that one has a place in which to fulfill such obligations as welcoming guests, placing mezuzot on their door posts, and commemorating the destructions of the Temples. Jewish tradition uses the idea of “home” as a metaphor as well, likening a wife to a home, and imagining God as dwelling in God’s home(s), the Tabernacle — and then the Temples. Peace in one's home, shalom bayit, is also a priority.
The Jewish calendar is a lunarsolar calendar, incorporating elements of a lunar and solar calendar. It consists of 12 months of 29 or 30 days that begin around the time of the new moon, with an extra lunar month added every two or three years. Sources throughout the Jewish textual tradition discuss the development, significance, and legal aspects of the calendar.
דפי הנושא מציגים מקורות נבחרים מארון הספרים היהודי עבור אלפי נושאים. ניתן לדפדף לפי קטגוריה או לחפש לפי נושא ספציפי, ובסרגל הצד מוצגים הנושאים הפופולריים ביותר ואלה הקשורים אליהם. הקליקו ושוטטו בין הנושאים השונים כדי ללמוד עוד.
בעזרת התרומה שלכם נוכל להוסיף מקורות, תרגומים, לפתח כלים חדשים ללימוד ולשמור על גישה חופשית ללימוד תורה, בכל מקום ובכל זמן. הקדישו יום לימוד
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור